פפריקה חריפה תערובת-(ברברה)በርበሬ፣

תאור:

שיח חד שנתי או רב שנתי, זקוף ומסועף. העלים התמימים, חלקים וקטנים. הפרחים לבנים והפרי ענבה  יבשה שאינה נפתחת, בעל דפנות מעובות וחלול במרכזו. הזרעים לבנים, עגולים ושטוחים. טיפוס תפוצה טרופים. הפלפלת לא הייתה ידועה בימי קדם, והצמח הובא לעולם הישן מאמריקה. באמריקה המרכזית קוראים לפלפלת  בשם "צ'ילי". בהמשך אלפי שנים השתמשו בפרי למזון ולרפואה. הצמח הופץ דרך אירופה לכל רחבי תבל והחל להיות בשימוש אך לרפואה הסינית, ההודית,היפנית והקוריאנית.

שימושים על פי מקורות קדומים:

הפלפלת החריפה נמכר בחלק המשווקים האתיופים ברחבי הארץ, בדרך כלל כפרי יבש, אך הפירות נאכלים טריים. בשל חריפותה משמשת הפלפלת החריפה כתבלין להרבה תבשילים במטבח האתיופי. משתמשים בה בעיקר לתיבול הבשר. היא יעילה לריפוי אמבה(טפיל חד תאי הגורם למחלות מעיים באדם), ולבעיות קיבה. מהפלפת מכינים משחה רפואית לטיפול חיצוני. יש המכנים אותה באמהרית בשם "קארייה" 

שימושים על פי  המסורת האתיופית:

בקרב יהודי תימן נחשב הצמח כיעיל לעמידות הגוף בפני מחלות, לזירוז העיכול ולמניעת תולעים. הפלפלת נחשבת כמעוררת תיאבון ותשוקה. היא נמנית בין מרכיבי תערובת "זחוג" או "סחוג" ,מתבל חריף שבשימוש יוצאי תימן. התערובת גם כוללת את התבלינים: פלפל שחור, כמון, הל, ציפורן וכסברה. בצפון אפריקה משמשים הפירות כתבלין , כסם משתן ולריפוי כאבי בטן. כן נחשבים הפירות כמעוררי תאווה. בהודו משתמשים בפלפלת כתבלין וכסם משלשל ובכייח. הפרי משמש לריפוי דלקות פרקים, צרידות, אנורקסיה, שיעול, מלריה ואולקוס.

שימושים על פי חברות מסורתיות: